הצמדה למדד
הגדרה
שמירת כוח קניית ריבית/קרן על ידי הוספת שיעור האינפלציה לסכום. נפוץ מאוד בישראל.
אג"ח גלילי: הקרן צמודה למדד המחירים. אינפלציה 5% ← הקרן גדלה ב-5% בשנה.
בהרחבה
הצמדה למדד היא מנגנון ששומר על ערך הכסף לאורך זמן: במקום להשאיר סכום קבוע בשקלים, מצמידים אותו לשינויים במדד המחירים לצרכן, כך שהוא גדל (או קטן) יחד עם האינפלציה. בישראל זה נפוץ מאוד במשכנתאות, באג"ח ממשלתיות ולעיתים גם בחוזי שכירות ארוכים - כי אינפלציה שמכרסמת בכוח הקנייה יכולה לפגוע משמעותית בצד שמקבל תשלום קבוע לאורך שנים.
מבחינה מעשית, מדד המחירים לצרכן מתפרסם מדי חודש ומשקף כמה יקרו או הוזלו מוצרים ושירותים בסל הצריכה הטיפוסי. סכום צמוד למדד גדל בהתאם - אם המדד עלה, גם הקרן וגם הריבית שמחושבת עליה גדלות בהתאם. זו הסיבה שמשכנתא צמודת מדד יכולה להסתכם בהחזר כולל גבוה משמעותית ממשכנתא לא צמודה, גם אם הריבית ההתחלתית שלה נמוכה יותר.
יש לנו שיעור קצר בדיוק על זהאינטראקטיבי, בעברית פשוטה, כמה דקות ← להתחלהשאלות נפוצות על הצמדה למדד
מה ההבדל בין הצמדה למדד לריבית קבועה?
ריבית קבועה נשארת אותו דבר לאורך כל התקופה בלי קשר לאינפלציה. הצמדה למדד גורמת לסכום עצמו (הקרן) לגדול יחד עם עליית המדד - כך שגם אם הריבית נמוכה, הסכום שתחזירו בסוף יכול להיות גבוה יותר בגלל האינפלציה שנצברה.
איפה נתקלים בהצמדה למדד בחיי היומיום?
הכי נפוץ במשכנתאות (מסלול "צמוד מדד") ובאג"ח ממשלתיות מסוג "גליל". חוזי שכירות ארוכים ולפעמים גם חוזי שכר טרחה מקצועיים כוללים לעיתים סעיף הצמדה למדד כדי להגן על הצד שמקבל תשלום קבוע.
האם סכום צמוד למדד יכול לרדת?
כן, באופן תיאורטי - אם המדד יורד (דפלציה), גם הסכום הצמוד קטן בהתאם. בפועל זה נדיר מאוד בישראל, שבה המדד עולה ברוב השנים בקצב מתון.
כדאי לקחת משכנתא צמודה או לא צמודה?
זו שאלה של איזון בין ודאות לעלות: מסלול לא צמוד נותן החזר חודשי צפוי וקבוע, בעוד מסלול צמוד למדד עלול להתייקר עם הזמן אם האינפלציה עולה. הבחירה תלויה בטווח האופק ובכמה נוח לכם לחיות עם אי-ודאות בהחזר החודשי.
מושגים קשורים בנושא בסיסי
רוצים ללמוד עוד על בסיסי?
ב-FinancEDU יש עשרות שיעורים אינטראקטיביים, 10 סימולטורים, ומילון של 263 מושגים - הכל בעברית פשוטה.